פסק-דין בתיק ת"א 2432-08

  אקדמות מילין

1.      ענייננו בתביעה לנזקי גוף אשר נגרמו לתובע, יליד 1983,  לטענתו, ביום 25/05/86, כאשר התביעה הוגשה בחלוף 22 שנים מיום האירוע. המחלוקת בין הצדדים הינה בעניין החבות והן בעניין הנזק.

2.      תמצית טענות התובע:

(א)   לטענת התובע, ביום 25.5.86 כאשר שיחק בגן משחקים עירוני בשם "גן שמואל" בנתניה, הושלך בסמוך אליו, על ידי ילד אחר, בקבוק זכוכית אשר אחד הרסיסים שלו חדר לעינו הימנית של התובע (להלן: "האירוע").

(ב)    בכתב התביעה עתר התובע לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו באירוע, בעקבותיו סבל  מעיוורון בעינו הימנית. התובע עתר לפצותו בגין נזקיו המיוחדים והכלליים תוצאת האירוע.

(ג)     לטענת התובע, גן המשחקים האמור היה מוזנח ומלוכלך, מלא בשברי זכוכיות, מזרקים, חלקי ברזל ואשפה ועל כן האירוע נגרם למעשה, בגין "דבר מסוכן" ומאחר והנתבעת הינה האחראית על המקרקעין בהם נמצא גן המשחקים הרי שעל הנתבעת הראיה שלא הייתה מצידה רשלנות לגבי ה"דבר המסוכן", אשר תחוב בגינה.

(ד)    לחילופין, טען התובע כי הוא אינו יודע את הנסיבות המדויקות שגרמו לאירוע ובנסיבות המקרה יש להחיל את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" ועל הנתבעת להוכיח כי האירוע ארע שלא עקב רשלנותה.

(ה)   התובע טען עוד, כי האירוע ארע ברשלנותה המלאה של הנתבעת בין היתר בשל העובדה שלא דאגה לניקוי גן המשחקים, לא קיימה פיקוח מספק על גן המשחקים, לא בדקה כי קיימים סיכונים או מכשולים שיש בהם כדי להזיק לציבור המשתמשים בגן המשחקים ולא דאגה לפנות את הפסולת או למנוע הצטברותה בגן המשחקים.

3. תמצית טענות הנתבעת:

(א)   בכתב ההגנה מטעם הנתבעת הוכחש האירוע, מקום האירוע, האחריות להתרחשותו, נסיבותיו לרבות כל קשר סיבתי בין האירוע הנטען ונזקי התובע, אשר הוכחשו אף הם. הנתבעת כפרה באחריותה לפצות את התובע בגין נזקיו וטענה כי, לא הייתה כל התרשלות מצידה, והתאונה ארעה כפועל יוצא של התנהגותו הרשלנית של הילד שזרק את הבקבוק אשר הוא לטענתה, האחראי הבלעדי לאירוע הנטען ולתוצאותיו.

(ב)    הנתבעת טענה כי האירוע לא ארע בשטח ציבורי.

(ג)      ולחילופין, כי גן המשחקים על כל חלקיו היה תקין, ראוי לשימוש, מטופח ומתוחזק כנדרש והיה תקין מכל מפגע. לטענתה, ככל שבמועד הגעת התובע ודודתו לגן, היה הגן אכן מוזנח ומלוכלך כנטען, הרי שמן הראוי היה כי דודתו של התובע, אשר לקחה אותו באותו היום מגן הילדים והייתה האחראית על שלומו ובריאותו, תמנע ממנו לשחק בגן מעין זה וככל שלא עשתה כן, הרי שלתובע עילת תביעה אך ורק כלפיה.

(ד)    בנוסף טענה הנתבעת, כי התובע השתהה בהגשת תביעתו ב-22 שנים ללא הסבר כלשהו וכי שיהוי זה גרם לנתבעת לנזק ראייתי רב אשר הקשה עליה לאסוף ראיות ועדויות לנסיבות התאונה הנטענת. לפיכך, עותרת היא לדחיית התביעה.

(ה)   בנסיבות העניין אין מקום להחלת הכללים הראיתיים האמורים שכן על התובע להוכיח תביעתו עד תומה שכן נסיבות התרחשות התאונה הן בידיעתו.

(ו)     האירוע הנטען היה בלתי צפוי ובלתי ניתן לצפייה כלל ועיקר מבחינת הנתבעת ובלתי ניתן למניעה גם בזהירות סבירה.

דיון והכרעה

נסיבות התאונה הראשונה

4.   נטל ההוכחה בדבר פגיעתו של תובע בתאונה, לרבות עובדות המקרה ונסיבות התאונה, מוטל על תובע. בד"נ 4/69 יצחק נוימן ואח' נ' פולה פסיה כהן ואח', פ"ד כד(2), 229, נקבע כדלקמן:

" הנושא בנטל השכנוע חייב להוכיח את העובדה השנויה במחלוקת ואשר הוכחתה מהווה תנאי לזכייתו במשפט, כך שאם לא ישכיל להוכיחה, תיפול ההכרעה בגינה לרעתו ".